חוגגת יום הולדת.
שישה ימים.
הילי, שאלת מה זה יום הולדת, ולמה אצל אקו הוא מתחיל ביום שלישי ונגמר ביום ראשון. אלה שתי שאלות נפרדות. נענה עליהן לפי הסדר.
לפני שמגיעים לאקו, צריך להבין איך זה עובד אצל כל השאר.
היום בשנה שבו אדם נזכר שהוא נולד, ומבקש שגם כל השאר ייזכרו. מקובל לציין אותו בעוגה, בשיר שכולם שרים בסולם אחר, ובהודעות שמתחילות ב״מזל טוב!!!״ ונגמרות ב״עד 120״.
דוגמה לשימוש: ״אל תשכחו, מחר יום ההולדת שלי.״ (נאמר בדרך כלל שלוש פעמים, בשלושה ימים שונים.)
אצל אקו, כל ארבעת הכללים עברו עיבוד מחדש. זו ההשוואה המלאה:
| סעיף | אדם רגיל | אקו |
|---|---|---|
| משך | יום אחד | שישה ימים. משלישי עד ראשון, כולל |
| עוגה | אחת | אחת לכל יום. העוגה של יום רביעי נבדקת פעמיים |
| השיר | ״היום יום הולדת״, פעם אחת, בזיוף | אותו שיר ב-128 BPM. בילד-אפ ביום חמישי, דרופ ביום ראשון |
| מתנות | אחת | אחת לכל שלב בלידה. ראו נספח א׳ למטה |
| מוזמנים | מי שהגיע | הרשימה פתוחה מאז אותו יום שישי בחדר הלידה ולא נסגרה |
| סוף החגיגה | חוזרים לשגרה | אין סוף. יש אפטר |
למה שישה ימים? כי זה כמה זמן לקח לה לצאת. להלן גיליון המעקב מחדר הלידה, כפי שנמסר למשפחה ונערך קלות לטובת הבהירות.
האם מדווחת על צירים סדירים. המוניטור מראה דופק עוברי של 128 פעימות לדקה, יציב לחלוטין, בלי סטייה של פעימה אחת. הרופאה התורנית כותבת ביומן: ״זה לא דופק. זה קיק.״
איך חוגגים היוםיום פתיחה. מותר לאקו להודיע לכולם ש״זה מתחיל״, ואסור להגיד לה שעוד מוקדם.
הראש מופיע, עוצר, ונכנס בחזרה. לפי עדות הצוות, העוברית סימנה בתנועת יד שחסר לה במוניטור. אחות בכירה מנמיכה את המזגן. זה לא עוזר. סאונדצ'ק שני נקבע לארבע.
איך חוגגים היוםיום בדיקות. כל מתנה נפתחת, נבדקת, ומוחזרת לעטיפה לסאונדצ'ק חוזר.
עשרים וארבע שעות של התקדמות איטית ומתמדת. המתח בחדר עולה בהדרגה ואף אחד לא יודע מתי זה יקרה. אבא שלה יוצא שלוש פעמים לקנות בורקס, ובכל פעם לא מפספס כלום.
איך חוגגים היוםיום ציפייה. אסור לאחל מזל טוב מלא. מותר לרמוז.
הצוות מודיע שבחדר מותרים שלושה מלווים. העוברית, לפי עדויות, מפסיקה להתקדם עד שמוגשת רשימה של ארבעים שמות פלוס אחד לכל שם. ההנהלה מאשרת ארבעה. המשא ומתן נמשך עד כניסת שבת.
איך חוגגים היוםארוחה משפחתית. הרשימה עדיין פתוחה. כל אחד יכול להוסיף מישהו.
הכל מוכן. הרופא אומר ״עכשיו״. העוברית מחליטה שהקהל עוד לא הגיע ומאריכה את האינטרו בארבע-עשרה שעות. אחת המיילדות מתחילה להניע את הראש בקצב בלי לשים לב.
איך חוגגים היוםיום מנוחה. אקו נחה. כל השאר מחכים לדרופ.
אקו נולדת. הבכי הראשון נרשם ברה מינור, הסולם של הרקוויאם של מוצרט, עובדה שאף אחד בחדר לא ידע להעריך באותו רגע. שעה אחר כך היא ישנה. במסדרון המחלקה מתחיל אפטר.
איך חוגגים היוםהיום המרכזי. עוגה, נרות, שיר. משם ישר לאפטר.
כל יום שבו אקו הייתה בתהליך הלידה נחשב חלק מיום ההולדת שלה. ההחלטה אושרה פה אחד בישיבה משפחתית שבה לאקו הייתה זכות ההצבעה היחידה.
לא נבדק. אף אחד במשפחה לא רצה להיות זה שבודק.
אפשר. זה נחשב הגעה באמצע הסט. לא נורא, אבל רואים.
יש עוד חמישה ימים. בשביל זה הם קיימים.
יום שני הוא היום היחיד בשבוע שבו אקו לא נולדה. נהוג לנוח, לשתות מים ולהתכונן לשנה הבאה.
לא חובה. מתנה אחת עם שש כרטיסיות ברכה מתקבלת יפה. ברכה בקיר למטה היא כן חובה.
שישה ימים לפחות. יש דיבורים על הארכה, בהתאם להיענות.
כל ברכה מקבלת חותמת של יום החגיגה שבו נכתבה, לפי גיליון הלידה.